הבלוג

הבלוג

"מילים הן חירות,
היכולת שלנו לספר את המחשבות שלנו לעולם,
מוציאה אותנו לחופשי"

אלה שלומקוביץ

"מילים הן חירות, היכולת שלנו לספר את
המחשבות שלנו לעולם, מוציאה אותנו לחופשי"

אלה שלומקוביץ

לפני כחודש נבחרתי לפתח תוכנית לתבת – ג’וינט ישראל,  שעוסקת בלימוד מיומנויות של עולם התעסוקה החדש – לבני נוער מהמגזר הערבי. ת.ב.ת הוא ענף המחקר והפיתוח של ג’וינט ישראל, שלמעשה, מפתח תכניות למשרדי ממשלה, כדי שאלה יוכלו להטמיע אותן.   כשאני כותבת תכנית, עוד הרבה לפני שאני כותבת את המילה הראשונה, אני עוסקת במחקר. וגם […]

אני שומעת הורים מסביבי מתכוננים לחופשה. אבל רוב ההורים שמתכוננים לחופשה, לא מתכוננים לזה שיהיה כיף. להפך. רוב ההורים שאני מכירה מדברים על לחץ, חשש ופחד.  לחץ מעלויות כלכליות, לחץ מאיך נסתדר, פחד משעמום, מחוסר יכולת להסתדר עם הילדים, חשש ממריבות בין האחים, חשש מעומס וחוסר יכולת לאזן בין הבית לעבודה. את כל זה הילדים […]

אל תתנהג כמו ילד! מה אתה? ילד קטן? איך שני המשפטים האלה ועוד הרבה אחרים (איזה ילדותי הוא, למשל) הפכו להיות משפטים שאומרים כשרוצים שמישהו יתנהג אחרת?  כאילו שלהתנהג כמו ילד זה משהו רע.  כאילו שילדות היא משהו רע. כאילו שאם אני ילדה ומתנהגת כמו ילדה, אז עשיתי משהו רע. אחת הטעויות המרכזיות שאני רואה […]

ל”ג בעומר, חג של שמחה ואור, אבל באותה נשימה גם מסוכן ומועד לפורענות. ל”ג בעומר מביא איתו לא מעט סכנות, בגלל שהוא חג נטול הורים ומבוגרים אחראיים. המסורת אומרת שילדים נמצאים במדורות לאורך כל הלילה, והמבוגרים לא באים. זוכרים את עצמכם בגיל הנעורים? זוכרים איך הדבר הזה הוא מרחב שעלול להתדרדר בקלות למקומות סיכוניים? אז […]

קמתי הבוקר, עם הרבה מחשבות על פגיעות. היה לי אתמול יום הפוך, והרגשתי שנפגעתי מאנשים שאני ממש מעריכה. אבל, ברגע הראשון, לא הסכמתי לעצמי להראות את זה החוצה, כי צריך, בעולם שלנו, להיות חזקים. כי להיות מסוגל להיפגע, לקחת ללב, להעלב, להיות רגיש, היא איכות שלא מוערכת בחברה הישראלית. אנחנו מגודלים מגיל אפס על ”להיות […]

אני אמא מוזרה. כל כך מוזרה, שכשהחברים שלי שומעים ששוב נהניתי עם הילדים, הם כבר לא מרימים גבה. הם אומרים לי- נו שלומקו, אצלך זה לא חוכמה. את מוזרה. אני אמא מוזרה שאוהבת להיות עם הילדים שלה. שנהנית מהם בחופשות. שחיה את ”ילדותי השנייה” הלכה למעשה (וחוטפת על הראש מהטרום מתבגרות שלי על זה שאני […]

לדאוג להם זה לאהוב אותם, לא? ככה היא אמרה לי, כמה רגעים אחרי שהתיישבה אצלי בקליניקה. היא הגיעה כי היא מותשת מלהיות אמא. היא מרגישה שהיא כל היום מקריבה ומקריבה ושאף אחד לא מעריך את זה. היא ויתרה על הקריירה שלה כדי להיות אמא שלהם, היא ויתרה על התפתחות אישית כדי שיהיה לה זמן להיות […]

אתמול בערב התבשרנו כי ילד משכונתנו, הלומד בבית ספרן של הבנות בכתה א’, הלך לעולמו. הוא סבל ממחלה קשה, אבל הילדים שליוו אותו במהלך השנים האחרונות בהן היה חולה, היו צריכים להתעורר הבוקר למציאות קשה, ולהורים רבים לא היו את המילים לדבר על כך איתם. את הפוסט הזה אני כותבת עבורם. מאיפה להתחיל? רבים מאיתנו […]

שבוע שעבר, נגה ומעיין הלכו לבד לבית הספר. נגה חששה. היא פחדה ללכת בדרך לבד. היא פחדה שמשהו יקרה והיא לא תוכל ליצור איתי קשר (ואין להן טלפון סלולרי). אבל היא ממש רצתה. היא רוצה כבר הרבה זמן, ובכל פעם אני אומרת לה שהיא לא חייבת. רק אם היא רוצה. כי מי שעוקב אחרי יודע […]

וירוס. פתאום, רגע לפני שממילא אני יוצאת לחופשת פורים עם הילדים ודקה אחר כך לחופשת פסח ארוכה. דווקא עכשיו? כשהעסק לפני שינוי מופלא ויש לי סדנה חדשה מדהימה שמתחוללת בראש ועוד רגע יורדת לדף ומשם אל האוויר? כן. עכשיו וירוס. ועכשיו, אני צריכה לעצור ולהרפות. ולנוח. ואני, לנוח זה לא הקטע שלי. אני יודעת לדחוף, […]

הטור של אריאנה מלמד הגיע אליי למייל מחברים תחת הכותרת: “חובה לקרוא”. אז קראתי. קראתי והיה לי כל כך הרבה מה לומר עליו שהחלטתי לכתוב תגובה, בניגוד למנהגי. היא יצאה קצת ארוכה, ולכן היא הפכה לפוסט. והנה הוא לפניכם: אני מבקשת להתחיל בכותרת: “איך לא נכנעתי לטרור הגחמני של ‘בא לי’”. בואו נעמיד דברים על […]

בין גיל שנה וחצי לחמש מגיע “גיל שנתיים הנורא” או כמו שהוא נקרא בספרות התיאורטית “גיל ההתבגרות הראשון”. אם יש לכם ילד או ילדה בגיל הזה בבית, אתם בטח מזהים את הסיטואציה הזו: התעוררתם בבוקר (בזמן) והתחלתם להתארגן לקראת יציאה. אבל הקטן “רוצה לבד”. לשתות לבד מכוס של גדולים, ואוף!  השתייה נשפכה על הבגדים שהוא […]

דילוג לתוכן