אל תתנהג כמו ילד!

מה אתה? ילד קטן?

איך שני המשפטים האלה ועוד הרבה אחרים (איזה ילדותי הוא, למשל) הפכו להיות משפטים שאומרים כשרוצים שמישהו יתנהג אחרת? 

כאילו שלהתנהג כמו ילד זה משהו רע. 

כאילו שילדות היא משהו רע.

כאילו שאם אני ילדה ומתנהגת כמו ילדה, אז עשיתי משהו רע.

אחת הטעויות המרכזיות שאני רואה בעולם החינוכי היא שלא נותנים כבוד לגיל הילדות.

מנסים לבטל אצל ילדים התנהגויות ילדיות, במקום לעבוד איתן, לאפשר להן להוביל את החינוך.

למשל, להשתמש במשחקים במקום בהתניות. למשל, לאפשר תנועה במקום ישיבה.

כי להיות ילד, רבותיי וגבירותיי, זה כיף. וזה גם טוב. וגם זה גם הכי טבעי. וילדים בנויים ללמידה. 

פשוט לא ללמידה שמכריחים אותם ללמוד.

וחשבתם פעם מה היה קורה לעולם שלנו, אם ההתנהגויות הילדיות שלנו פשוט היו ממשיכות איתנו לעולם המבוגרים?

כמה שמחה, התפעלות, התלהבות וכיף היו לנו?

איך היינו ניגשים למטלות?

איך היינו מנהלים מערכות יחסים?

איך היינו מרגישים?

אחת המשימות שלי המרכזיות שלי בעולם הזה הוא להחזיר את העולם לילדיות. והאמת היא שהוא עושה את זה די טוב, גם בלעדיי.

תחשבו כמה משחקיות הפכה להיות חלק מהחיים שלנו, דרך אפליקציות יום יומיות שכולנו משתמשים בהן.

תחשבו כמה עולם התעסוקה מכוון לתשוקה, התלהבות ורצון במקום לחובה ומשכורת,

תחשבו כמה אנחנו חיים בעולם שנכון להיות בו ילד- לגשת לאחר ולדבר איתו כי אני מרגישה שאני רוצה, להתלהב מהעשייה שלי בכל יום, להתפעל מכל רגע שאני חיה בו.

אם נצליח, בכוחות משותפים לשמור על הכוחות של הילדים, ולהביא אותם לתוך עולם המבוגרים, כולנו הרווחנו.

ולכן, אני מאחלת לנו עולם שכל כולו ילדים – קטנים וגדולים.

איך אתם? התבגרתם?