תפריט
תפריט
נכון אני כל הזמן חופרת לכן שיחסים לפני משמעת? שציות לא מייצר חינוך ויחסים כן?
אז הנה סיפור מאתמול:
הבכורה שלי (רבע לשש עשרה) מבקשת ממני אישור לצאת לאפטר פארטי אחרי נשף חנוכה בבית ספר. אני שואלת מה ההבדל בין הנשף לאפטר פארטי ולמה צריך אפטר פארטי, עונה המתבגרת בכנות: אלכוהול. בנשף אסור, האפטר פארטי הוא התארגנות של הילדים ויהיה שם אלכוהול.
שואלת אותה: את מתכוונת לשתות? עונה, שוב בכנות: כן.
אני אומרת לה: סבבה, אז בואי נדבר קצת על איך נכון לשתות אלכוהול באירוע חברתי. אומרת לי: בסדר, אחרי שהאחים הקטנים שלי ילכו לישון (עד עתה, הקטנים הקשיבו רוב קשב לשיחה – שאלה למתקדמים: למה לדעתכם רצתה הילדה לחכות ולא להכליל את אחיה הקטנים בשיחה? אם לא ניחשתם (גם אני לא ניחשתי) הסיבה הייתה, לדבריה, שהיא יודעת שהם מסתכלים עליה ומחקים אותה, אז היה לה חשוב שהם לא יהיו לחוצים/ דואגים מזה שהיא תשתה).
ב10:30, אחרי שהקטנים ישנים, ניגשת אליי המתבגרת, מיוזמתה, ואומרת: אמא, אז מה רצית להגיד על אלכוהול?
רק הרגע הזה לבדו, שהילדה שלי, מיוזמתה, באה לשאול בעצתי, במשהו שהיא יודעת בוודאות שהוא לא לעניין (כי הוא אסור בבית הספר) ולא חוקי בחלקו (כי אסור לקנות אלכוהול לפני גיל 18), מתוך ידיעה שלא תהיה פה שיפוטיות, הוא פרייסלס.
כי לא הרבה יודעים, אבל אני נהייתי מנחת הורים, עוד לפני שהיו לי ילדים. הסיבה העיקרית לזה הייתה שפגשתי המון המון בני נוער שלא היו מתקשרים להורים שלהם במצבי סיכון חריפים, ובמקום זה היו מרימים לי (מדריכת הנוער שלהם) טלפון. ואני זוכרת שגם אז חשבתי לעצמי – איך זה יכול להיות? מה קורה ביחסים בין הורים לילדים, שגורם לילדים לפחד כל כך מההורים שלהם עד כדי שהם לא מדברים איתם, במצבים כל כך מורכבים?
עם השנים, ועם הנחיית ההורים, למדתי שהתשובה לשאלה הזו היא: שיפוטיות, ביקורת והקטנה. כי ילדים ואנשים לא פונים לעזרה למי שהם יודעים שישפוט ויבקר אותם. על בסיס ההבנה הזו פיתחתי את הגישה שלי להנחיית הורים, שמתבססת על כבוד ויחסים בין ילדים להורים.
חוזרת לסיפור- מגיעה המתבגרת ואומרת : אמא, מה רצית להגיד לי על אלכוהול?
עניתי:
1. קודם כל אוכלים, אח”כ שותים. לא שותים על בטן ריקה.
2. הכוס שלך תמיד איתך- את מוזגת לך/ עומדת ליד מי שמוזג לך ובודקת שלא מכניסים לך כלום למשקה.
3. סוג אחד של שתייה לאורך כל הערב. לא לערבב משקאות. כשאת מתחילה להסתחרר, תעברי למים.
4. קחי מהבית בקבוק של אלכוהול איכותי. אל תשתי וודקה פטישים. (היא בחרה קברנה של רמת הגולן 
) האלכוהול לא מגיע איתך לנשף, הוא מחכה במקום אחר לאפטר פארטי, כי בנשף אסור.
5. את והחברה שהולכת איתך מתחייבות לפני האלכוהול לשמור אחת על השנייה. תזכירי לה את זה לפני שאתן נכנסות.
6. אני אוהבת אותך ושמחה שאת הולכת לבלות. תהני. ותדעי שאני יודעת את מי גידלתי ואני סומכת עליך במאתיים אחוז. בגלל זה אני יודעת ששני הכללים הבאים יתקיימו בטוח.
7. בכל מצב בעייתי- את או מישהו אחר משתכרים, מתחילים להקיא, את מרגישה לא בטוחה, כל דבר בעולם – את מתקשרת אליי. לא משנה באיזה שעה. הטלפון שלי לידי ועל צלצול עד שאת חוזרת הביתה.
8. מובטחת אפס שיפוטיות. גם לך וגם לחברים שלך. אם את רואה שמישהו אחר הסתבך והוא פוחד להתקשר להורים- תתקשרי אליי.
מבחינתי, כל ההורות שלי הובילה ל #רגעשלנחת הזה.
*נ.ב הייתי שמה פה תמונה שלה, אבל הי, היא בגיל ההתבגרות 
*נ.ב 2 – תוספות שקיבלתי מהחברים שלי בפייסבוק:
רוצים לשמוע מה ענתה המתבגרת?
