ולכן, העבודה הכי משמעותית שלי מול המתבגרות שלי, וזאת שמאפשרת להן לדבר איתי על הכל, היא הפחתת שיפוטיות.
יש לי הסכם איתן, שחוזק מגיל ממש צעיר, דרך סיפורים שסיפרתי להן על איך אבא שלי היה בא לקחת אותי באמצע הלילה מכל מיני פאבים קיבוציים, כי לא הסכמתי לעלות על רכב עם נהג שיכור (סיפור שהיה באמת!), דרך אמירות על זה שלא משנה מה קרה, תמיד אפשר לספר לי הכל, ודרך מענה שקוף על כל השאלות הכי מביכות שלהן בעולם.

Anat Riba, שותפתי היקרה, קוראת לי שלגייה כי הכל נראה אצלי קל, אבל וואלה, זה קשה. יש לי התמודדויות אמיתיות עם הילדים שלי, עם הפרעות הקשב שלהם, עם קשיים שיש להם והכי הכי, מעל הכל, עם השיפוטיות שלי והקושי שלי להיות נטולת שיפוט.

אז איך מגיעים למצב שהילדים שלנו מספרים לנו גם דברים שאסור? בשלוש מילים – ותרו על השיפוט.